מכשיר לאידוי קנאביס – מדריך הטמפרטורות הגדול

שיטת האידוי הוכחה על פי מחקרים ועל פי סקרי שימוש נרחבים בקרב מטופלים כשיטה הבטוחה והיעילה ביותר לצריכה של קנאביס למטרות רפואיות. האידוי, בשונה מעישון – מציע למטופל את היתרונות הרבים שבצמח, ללא הנזק המלווה לעישון. מכשירי האידוי השונים מאפשרים הכנסה של תפרחת קנאביס (או כל צמח-מרפא אחר) יבשה וגרוסה לתוך תא החימום. המכשיר מתחמם לטווח הנע בין 170-220 טמפרטורות צלזיוס, וכך מתאפשר אידוי של החומרים הרכים בצמח, ללא בעירה הפולטת רעלנים מזיקים. תוכלו לקרוא עוד רבות על מנגנון הפעולה של הוופורייזר, דרכי השימוש בו וסוגי החימום השונים במדריך הגדול שלנו.

היתרון המרכזי באידוי הוא כמובן היעדר הנזק, שכן העישון המסורתי נמצא בעשורים האחרונים כמזיק לריאות וללב. בתהליך האידוי לא מעורבת בעירה, ולכן פליטה של פחמן חד חמצני (עשן) לא קיימת. כמו כן, תהליך החימום המבוקר שמציעים מכשירי האידוי, מאפשרים מיצוי מתקדם של כל מרכיבי הטעם, הריח והחומרים הפעילים בקנאביס מבלי לערבב בהם טעם מעושן וחריף. אנו מזמינים אתכם לקרוא את המאמר הבא, הסוקר לעומק את יתרונותיו הרבים של האידוי בהשוואה לעישון מסורתי.

מכשיר לאידוי קנאביס – מדריך הטמפרטורות הגדול

אז מה בעצם אנחנו שואפים?

המדע כיום יודע ומכיר שלצמח הקנאביס שלושה מרכיבים עיקריים המייצרים עבור כל זן וזן את הריח, הטעם והארומה השונה:

  1. קנבינואידים – אלו הם מרכיבי-העל אשר בקנאביס, אשר אוצרים בתוכם את רוב הסגולות הרפואיות שיש לצמח להציע. הקנבינואיד הראשון- “THC” נמצא ע”י הפרופסור הישראלי רפאל משולם, שחקר את הקנאביס כבר משנות ה-60 המוקדמות. כאשר הקנבינואידים נכנסים לגוף, הם מתקשרים עם המערכת האנדו-קנבינואידית הפרוסה בכל תאי הגוף, בדומה לתאי-עצב. המדע כיום יודע יותר מאי-פעם על הקנבינואידים המצויים בקנאביס. עם זאת, אנחנו עדיין רחוקים שנות אור מלגלות את כל המרכיבים הקיימים בצמח הפלא שצבר מאמינים רבים בשנים האחרונות. הקנאבינואידים מתאדים בטווח טמפרטורות שבין 157 ל- 220 מעלות צלזיוס. משום שכל קנאבינואיד מתאדה בטמפרטורה שונה, אידוי של אותו הפרח בטמפרטורות שונות מאפשר מיצוי של מספר השפעות מגוונות לתסמינים שונים . אף על פי כן, כיום יודעים להבחין במספר קנבינואידים, ויודעים להבחין כי בטמפרטורות נמוכות ההשפעה תהיה מנטאלית-מוחית יותר, לעומת טמפרטורות גבוהות שיגרמו להרפיה ולהשפעה מוגברת בשאר הגוף.
  2. טרפנים – אלו הם חומרי הטעם, הריח, והצבע של אמא-טבע. הם קיימים כמעט בכל פרי וירק שאנחנו מכירים, והם אחראים לעיצוב טעמים וארומות של הצמחים בטבע. הטרפנים הם מולקולות אורגניות פשוטות שהאנושות כבר מזמן למדה לזקק לכדי תרכיזים ותמציות שונות ומשונות. הקנאביס הוא מבין הצמחים העשירים בטרפנים, שגם להם סגולות רפואיות נוגדות דיכאון, חרדה ודלקות ומשרים על המטופל רוגע ונינוחות. הארומה העשירה של הקנאביס מורכבת מטרפנים ואידוי הוא הדרך היעילה והטעימה ביותר להגיע למיצוי מירבי.
  3. פלאבונואידים – אלו הן קבוצת תרכובות אורגניות הקיימות ברוב הצמחים, הפירות, הירקות והפרחים שאנחנו מכירים. בדומה לטרפנים, גם הפלאבונואידים תורמים בעיצוב הריח, הצבע והמראה של פרחי הקנאביס ועוד פרחים רבים. הפלאבונואידים השונים מתאדים בטמפרטורות של 134 עד 250 מעלות, וכיום בעולם הרפואה סבורים שגם להם יש יכולות רפואיות – בדומה לטרפנים.

מכשיר לאידוי קנאביס – מדריך הטמפרטורות הגדול

בקרה מושלמת על החום

מכשירי האידוי הקיימים כיום, מאפשרים וויסות טמפרטורה מדויק בדיוק בשביל שהמשתמש יוכל לאדות את כל הטרפנים, הפלאבונואידים והקנבינואידים המצויים בצמח, מבלי לשרוף אותו. השאלה המתבקשת כמובן היא: “באיזה טמפרטורה עליי לבחור?”

ובכן, מומלץ להתחיל בהתנסות שלכם בראש פתוח ובטמפרטורות נמוכות, גם בכדי לעזור לכם להיכנס לאווירה, וגם כדי שתוכלו להתאים את ווסת הטמפרטורה לעשב שלכם – על פי רמת הרטיבות שלו. תפרחת לחה יותר תתאדה לאט יותר, לכן מומלץ להתחיל נמוך, בעוד תפרחת יבשה עלולה להתחיל לבעור כבר ב-210 מעלות – זה הכל שאלה של ניסיון ושל להכיר את המכשיר שאתם עובדים איתו. לא משנה באיזה סיטואציה אתם, תמיד מומלץ להתחיל בטמפרטורה נמוכה ומשם לעלות לאט לאט בקפיצות של 10-15 מעלות בכל פעם – כך המיצוי אפקטיבי יותר והתהליך ממושך ומרגיע יותר.

למעשה, ישנם היום וופורייזרים (מכשירי אידוי לעישון קנאביס) המאפשרים מיצוי מדורג של החומר באופן אוטומטי. מכשירים אלו, כדוגמת ה- Ascent וה-IQ של חברת DaVinci, וה-Crafty מבית Storz & Bickel, מאפשרים שליטה על תוכניות האידוי באמצעות הסמארטפון שלכם. כך, תוכלו להגדיר את דרגות הטמפרטורה מראש, מה שיאפשר לכם להיות בטוחים שאתם מאדים בדיוק את מה שאתם רוצים, מבלי להתעסק עם ווסת החום בכלל במהלך השימוש.

מכשיר לאידוי קנאביס – מדריך הטמפרטורות הגדול

גבול העדין בין עשן לאדים

כאשר מגיעים לטווח הנע סביב 220 מעלות צלזיוס, הסיכוי לבעירה עולה, ואט-אט – מתחיל מינון העשן לעלות ביחס למינון האדים. הסיבות העיקריות שבגללם מומלץ להימנע מכך:

  1. בעת בעירה, מופיע טעם שרוף המשתלט על הארומה העשירה המתקבלת באידוי.
  2. אתם עלולים לגרום נזק פנימי ובלתי הפיך למכשיר האידוי שלכם.
  3. בנקודת הבעירה של כל חומר אורגני, מתחילה פליטה של רעלנים ושל עשן המזיקים לגוף האדם.

בהמשך לדברים אלו, אנו ממליצים להכיר היטב את הוופורייזר איתו אתם עובדים בשילוב עם התפרחת אותה אתם מקבלים מהספקית. תפרחות לחות יותר יתנגדו חזק יותר לבעירה, ותפרחות יבשות במיוחד ידלקו גם הן בקלות. כמו כן, גם כאן חשוב לבחור במכשיר אידוי בעל חימום אוויר מתקדם, המאפשר הנעה של אוויר חם דרך החומר במקום חימום המבוסס על מגע.