סגולות רפואיות של שמן CBD - טבק עבודי

איך CBD עוזר לגוף האדם? המערכת האנדוקנאבינואידית

השפעותיו הרפואיות העוצמתיות של הקנאבינואיד CBD על גוף האדם – ביניהן דחייה ומניעה של דלקות, צמצום תסמינים של בעיות נוירולוגיות ואפילו העלמת התקפים אפילפטיים – הן כולן תוצאה של ההשפעה הביולוגיות שלו על מערכת מיוחדת בגוף האדם בשם המערכת האנדוקנאבינואידית. מה זה, איפה זה, ומה הקשר בין זה לבין CBD?
הכל במאמר שלפניכם:

הקנאבינואיד CBD הוא אחד משני הרכיבים הפעילים העיקריים בצמח הקנאביס, ומבין שניהם הוא זה האחראי על מרבית ההשפעות המשמעותיות שמיוחסות לשימוש בצמח, לא מבחינת השפעה פסיכואקטיבית אלא בתחום של השפעה רפואית.

השפעתו של ה-CBD על גוף האדם היא ייחודית מאד ולא דומה בכלל לזאת של אחיו לנשק ה-THC. במקום השפעה של “סטלה” הנובעת מגירוי המוח באמצעים פסיכואקטיביים, ה-CBD מגרה בעיר את פעילותה של מערכת החיסון, וכן ממזער את פעילותה של מערכת העצבים ההיקפית.

כתוצאה מהשפעות אלו, ל-CBD מיוחסות כמה סגולות רפואיות (לינק למאמר 3 – השפעות רפואיות של CBD) שאפשר להגדיר בקלות בתור מדהימות, ביניהן בין היתר צמצום פעילות נוירולוגית עודפת (טיפול באפילפסיה ותסמונות כמו טורט), מניעה אקטיבית של דלקות וחיסול דלקות קיימות בגוף, ומעל הכל אפילו מלחמה יעילה בגידולים סרטניים מסוגים שונים, עם דגש על סרטן השד בקרב נשים צעירות.

אבל איך מתרחשות השפעות אלו, ולמה הן קורות בתוך הגוף? בדיוק כפי שמערכת העיכול מיועדת כדי לפרק מזון ולספוג מתוכו חומרי תזונה, ומערכת הנשימה מיועדת לקליטת אוויר נקי וסינון מזהמים, ישנה מערכת עצבית ייעודית בגוף האדם (הקיימת גם אצל בעלי חיים אחרים בעיקר יונקים) בה מתחוללת התגובה לקנבינואידים, הנקראת המערכת האנדוקנבינואידית.

איך CBD עוזר לגוף האדם? המערכת האנדוקנאבינואידית

מהי המערכת האנדוקנאבינואידית?
המערכת האנדוקנבינואידית היא מערכת עצבים פנימית-מרכזית שראשיתה (ומרבית קולטניה) מרוכזת במוח, וחלק מקולטניה פזורים בשלל איברי ומערכות הגוף החיוניות, כך שאין (או כמעט אין) מקום בגוף או קצה במערכת העצבים שאינו מקושר או מחובר באופן ישיר למערכת זו.

המערכת האנדוקנאבינואידית מורכבת מעשרות רבות של קולטנים המפוזרים ברחבי הגוף ומסייעים לוויסות ובקרה הורמונלית של תהליכים פיזיולוגיים רבים (חילוף חומרים למשל), על ידי תגובה נוירו-כימית שמתרחשת במערכת עקב חשיפתה לקנבינואידים השונים שמצויים בצמח הקנאביס (פייטוקנבינואידים) או לחומרים דומים בבסיסם המולקולרי שמייצר גוף האדם בעצמו הנקראים אנדוקנבינואידים, כמו למשל אננדמייד – חומר הדומה בהשפעתו ל-THC הפסיכואקטיבי שמיוצר בצמח הקנאביס, וכן לכמה אנדוקנאבינואידים אחרים שחלקם מדמים גם את השפעותיו השונות של ה-CBD.

מערכת זו הנה קריטית לתפקוד השוטף של הגוף ומשפיעה באופן חד על מנעד רחב מאוד של תהליכים ביולוגיים וכימיים בגוף, כמו למשל הולכה עצבית, נוירוגנזה, בקרת משק האינסולין, בקרת המערכת החיסונית, למידה מוטורית, תיאבון, תחושת כאב, מצב הרוח והזיכרון.

בשל פריסתה הנרחבת בכלל איברי הגוף, יחד עם יכולתה להשפיע על מגוון רחב של תהליכים, חוקרים העוסקים כיום בניתוח המערכת האנדוקנאבינואידית זו מאמינים שמטרתה העיקרית היא סיוע לשמירה על מצב של ‘הומאוסטזיס’ (Homeostasis) – סביבה פנימית יציבה למרות שינויים שחלים בסביבה החיצונית, מה שאומר שהיא למעשה קשורה לכל שאר מערכות הגוף ומהווה מעין מערכת בקרה מקיפה, שתפקידה העיקרי הוא “לשמור שהכל בסדר” עם כל שאר המערכות החיוניות.

קולטני המערכת (רצפטורים) האחראיים על קליטת הקנבינואידים ו-“שימוש” בהם לטובת ויסות הורמונלי מתחלקים ל-2 סוגים: קולטני CB1 ו-CB2. קולטנים אלו פרוסים כאמור באזורים רבים בגוף האדם, מכף רגל ועד ראש, אך עד כה לא הובן באופן מדויק תפקידם המלא או אופן פריסתם של כלל הקולטנים.

קולטני CB1 – קיימים בעיקר במערכת העצבים המרכזית וההיקפית, רקמות רכות (רקמות חיבור), בלוטות הורמונליות ואיברים חיוניים.
קולטני CB2 – קיימים בעיקר בנקודות ראשיות במערכת החיסון ובמערכות התומכות בה, וכן בכבד ובמערכת פירוק הרעלים.
חשוב לציין כי חלוקה זה היא גסה במיוחד, ולמעשה רקמות רבות בגוף מכילות קולטנים משני הסוגים במקביל, כמו למשל במערכת העצבים, במערכת הרבייה, במערכת העיכול, במערכת הקרדיווסקולרית ובשלפוחית השתן.

להלן תרשים המציג באופן כללי את פיזור הקולטנים השונים בגוף האדם, לפי חלוקה ל-2 סוגים עיקריים: קולטני CB1 המיועדים בעיקר לקליטה של THC, וקולטני CB2 המיועדים בעיקר לקליטה של CBN, כאשר CBD מסוגל להיקשר לשני סוגי הקולטנים. שאר הקנבינואידים הפעילים נקלטים גם הם בקולטנים אלו, אך טרם ידוע האופן המדויק בו מתרחש תהליך זה:

  • חשוב לדעת: פיזור קולטני המערכת האנדוקנבינואידית (נוירורצפטורים – קולטנים עצביים) במערכות רבות בגוף גורם לכך שהשפעת הקנאביס היא אינה קבועה ואחידה אלא מתבטאת באמצעות מספר השפעות עיקריות.

איך CBD עוזר לגוף האדם? המערכת האנדוקנאבינואידית

להלן ההשפעות הרפואיות העיקריות שמניבה המערכת האנדוקנאבינואידית לגוף האדם בעקבות ספיגה של CBD:

השפעת שמן CBD על המוח ומערכת העצבים

הגנה על תאי המוח (Neuroprotection) – החלת תהליכי שימור ומניעת דעיכה קוגניטיבית (הזדקנות, אלצהיימר וכו’) ונזקים למוח הנובעים מטראומה ופגיעות חיצוניות.

מניעה וטיפול בדיכאון וחרדה – ויסות הורמונלי תקין המסייע למניעת יתירות או חיסרון של אנזימים, העשויים לגרום ללחץ נפשי, חרדה ותסמינים של דיכאון.

מניעת התכווצויות שרירים והתקפי עוויתות – ויסות תקין של מערכת הממסר החשמלית (מווסת על ידי הורמונים) המסייע למניעה והפחתה משמעותית בהתקפי עוויתות (פרקינסון למשל) מסוגים שונים.

מניעת התקפים אפילפטיים – הפחתה משמעותית עד מניעה כוללת של התקפים אפילפטיים.

שיכוך כאבים – טשטוש של מערכת קולטני הכאב ומניעה של כאבים (זמניים או כרוניים) מסוגים שונים בכלל חלקי הגוף.

טיפול בבעיות שינה – ויסות הורמונלי של רמות הסרוטונין והמלטונין במוח, בצורה המשפרת ומחזקת את תהליכי השינה ומונעת בעיות שינה כמו אינסומניה.

השפעת שמן CBD על מערכת הלב וכלי הדם

מניעת חסימת עורקים – ויסות הורמונלי תקין של מערכת בקרת מחזור הדם המונע הצטברות שומנים מיותרים, תוך כדי הרגעה והרחבה של העורקים.

נוגד תסמינים סוכרתיים – סיוע בצמצום ומניעת הצטברות סוכרים במחזור הדם, תוך כדי שיפור זרימת הדם הכללית.

מניעת דחיית איברים בקרב מושתלים – מניעת ייצור ואף פירוק פעיל של אנזימים המיוצרים בכבד (נעים בזרם הדם) וגורמים לדחיית איברים מושתלים.

השפעת שמן CBD על מערכת העיקול

הגברת תיאבון – עידוד פעילות מוגברת של מספר סוגי חיידקים הקיימים במערכת העיכול, הגורמת לצורך (ורצון) מוגבר במזון.

סיוע ושיפור תהליכי עיכול – ויסות הורמונלי תקין של כלל מערכת העיכול, בצורה המונעת “תקלות” ומסייעת לבקרה על הפעילות השוטפת של הושט, המעיים והקיבה.

הפחתת בחילות – ויסות תקין של חיידקי המעיים והקיבה ומניעה של קפיצות או ירידות בפעילות השוטפת הגורמות לבחילות.

מניעת זיהומים ודלקות – תקיפה והשמדה של בקטריות מעוררות דלקת, בעיקר במקרים של מחלות מעיים דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס.

דיכוי תיאבון – ויסות הפוך של החיידקים במערכת העיכול, הגורם לתחושת שובע מוגברת ומפחית את הצורך הפיזיולוגי בפירוק מזון.

השפעות נוספות

חיזוק עצמות ומבנה השלד – עידוד ייצור מוגבר של סידן ושאר רכיבים התורמים לחיזוק העצמות, ומניעת היחלשות עצם בעקבות בריחת סידן.

מלחמה בתאים סרטניים – מאבק אקטיבי והשמדה של תאי סרטן, במקביל למניעת “ייצור” של תאים סרטניים חדשים על ידי מניעת חמצון וחלוקה תאית.