מדריכים לוופורייזר

טמפרטורות מומלצות לאידוי

אידוי קנאביס רפואי וצמחי מרפא אחרים הוא תהליך פשוט המתבצע על ידי שימוש באוויר חם הלכוד בתוך תא קרמי (או חומר אחר) לצורך מיצוי הלחות (בסיס אדי מים) והחומרים הפעילים שקיימים בצמח, בתהליך שאמנם מתבצע בטמפרטורה גבוהה אך אינו כולל שריפה, לא מלאה ולא חלקית, ולכן גם לא כולל הפקת עשן או חומרים מזיקים אחרים הנפלטים מתהליך השריפה.

תהליך זה מתבצע בתוך מערכת סגורה בתוך מכשיר אידוי ייעודי (וופורייזר) שרק בה יכולה לבצע הפקת חומרים פעילים בחימום מבוקר מתוך חומר הגלם הצמחי. כמו כן, הוא צריך להתבצע בטמפרטורה אידיאלית, שנמדדת לפי טמפרטורות האידוי (נקודת מעבר מדויקת מנוזל לגז של מרבית המסה בחומר) של החומרים הפעילים שקיימים בצמח, שהם הגורמים אותם יש לצרוך באידוי ולכן חובה להכווין לפיהם את טמפרטורת התהליך. במקרה של קנאביס רפואי מדובר בחומרים הנקראים קנאבינואידים וטרפנים ובמקרה של צמחי מרפא אחרים מדובר בחומרים דומים על בסיס אורגני צמחי.

טמפרטורות לאידוי קנאביס רפואי וצמחי מרפא

אידוי מקסימלי (מיצוי חימום מלא) של חומר גלם צמחי ובייחוד של צמחי מרפא דורש קיום תהליך תקין של חימום הדרגתי ומבוקר, לפי מדרגות חימום שונות אותן מגדירים לפי נקודות הרתיחה המדויקות של החומרים הפעילים השונים. רוב מכשירי האידוי בשוק מאפשרים שליטה בטמפרטורת האידוי שמאפשרת להגדיר את מדרגות הטמפרטורה הרצויות בצורה משוערכת (3-5 מדרגות חימום קבועות) או מדויקת.

בחירה בטמפרטורה המתאימה למיצוי מלא של החומרים הפעילים היא השלב הראשון, ולאחר מכן צריך להגדיר לפי טמפרטורות אלה את המדרגות ביניהן תתבצע העלייה ההדרגתית בטמפרטורת האידוי. אין טמפרטורה אחת נכונה, מכיוון שאידוי דורש עלייה הדרגתית בין מספר טמפרטורות עד להגעה לטווח המקסימלי שמאפשר מכשיר האידוי הספציפי בו נעשה שימוש, והכוונתו מתבצעת בעיקר לפי הטעם הרצוי וההשפעה המורגשת על ידי המשתמש.

תהליך האידוי מתחיל מהמינימום האפשרי במכשיר (לפחות 130 מעלות צלסיוס) בכדי לחמם את החומר באופן הדרגתי, לעלות בכל 2 דקות בכ-15 מעלות צלסיוס עד להגעה לתחילת טווח האידוי האפקטיבי שהיא ב-180 מעלות צלסיוס. בטמפרטורה זו מתבצע אידוי יעיל של THC אך לא של CBD. לאחר 5 דקות בטמפרטורה של 180 מעלות מתבצעת עלייה נוספת ל-200 מעלות – עיקר טווח האידוי האפקטיבי של הקנאבינואידים השונים (CBD, CBN, CBC, THC) שמקטינה את תחושת הטעם אך מגבירה את ההשפעה. בטווח של 130-180 מעלות יש טעם חזק וטבעי והשפעה חלשה, בטווח של 180-200 יש טעם בינוני והשפעה חזקה יותר, ובטווח של 200-220 מעלות יש טעם מינימלי עם השפעה רפואית גבוהה.

במקרה של קנאביס רפואי באופן ספציפי, נקודת הרתיחה של ה-CBD היא כ-180 מעלות צלסיוס ושל THC היא 157 מעלות צלסיוס. מכיוון שאלו שני החומרים הפעילים העיקריים, גם אידוי בטווח של 180-190 מעלות יפיק אפקט טיפולי מורגש במרבית המקרים. כמו כן, מרבית הטרפנים הדומיננטיים בקנאביס כולל טרפינול (A-TERPINEOL) ולינאלול (LINALOOL) מתאדים גם הם בטווח זה, מה שמחזק את האפקט המורגש על ידי המשתמש. טווח האידוי האופטימלי עבור מוצרי קנאביס רפואי הוא 200-210 מעלות לצורך רפואי מוגבר ו-190-200 מעלות לצורך רפואי שאינו כולל שיכוך כאבים מיידי.

אין מידע מחקרי הנוגע למרבית החומרים הפעילים שקיימים בקנאביס רפואי (מעל 120) כמו גם לגבי מרבית החומרים הפעילים שקיימים בצמחי מרפא אחרים, ולכן לא ניתן ליצור פרופיל מלא ומדויק של אידוי אופטימלי המבוסס על צריכת מקסימום חומרים פעילים במינימום זמן. פרופיל זה נבנה על ידי כל משתמש בהתאם לצרכיו וטעמו האישי, בעיקר לפי מה שהוא מנסה להשיג מתהליך האידוי ברמה הפרמקולוגית או הטיפולית.

אידוי בטמפרטורה גבוהה שאינו מניב סילון אדים עשוי להיגרם עקב בעיה במנגנון הפעילות של הוופורייזר, צמח מרפא או חומר גלם צמחי באיכות ירודה או שימוש לא נכון במכשיר האידוי עצמו. בכל אידוי תקין, מתקבל סילון אדים המבוסס על אדי מים הנובעים מהלחות הטבעית הקיימת בצמח המרפא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *